<h1>תמים דעים להראב"ד סימן קמ"ו</h1>
<h2>דף נז:</h2>
השוכר את הפועל וכו' ורבא אמר בנ"ט דבתר שמא אזלינן דמה שאמרה תורה מין במינו לא בטיל דכתיב ולקח מדם הפר ומדם השעיר ואמרינן בסדר יומא [נ"ז ע"ב] מכאן למין במינו שאינו בטל היינו כל דברים שיש להם שם אחד כגון דם הפר ודם השעיר דהאי דם מקרי והאי דם מקרי דבתר שמא אזלינן וה"ל מין במינו ולא בטיל וכן מין במינו במשהו. וכן הלכה רווחת ובלבד שיהא ראוי אותו משהו בפני עצמו ואפילו הכי הוא ראוי בפני עצמו שלא יהא פגום במינו דאם כן הוי נבלה מסרחת והיתר הוא ולא אסור אלא כעץ בעלמא. ואפ"ה הוא ראוי בפני עצמו אלא שפגם במינו במעט שנ"ט אינו אסור במינו אלא כעץ בעלמא (מ"ד) [מ"ר] ועיקר.
